צעדים ראשונים בחזרה לכיתה — בקצב שלה

נועה הגיעה אלינו לפני כשלושה חודשים דרך עובדת סוציאלית במחלקה לרווחה באשקלון. חרדה חברתית עמוקה הוציאה אותה מהמערכת לחלוטין במשך השנה האחרונה.

התחלנו ממש בקטן — פגישה של עשרים דקות בבית קפה שקט, פעם בשבוע, עם מנטורית מטעם העמותה. בלי ציונים, בלי לחץ, בלי לדבר על בית ספר.

לאחרונה היא הסכימה להצטרף לקבוצת לימוד קטנה של ארבעה נערים אצלנו במרכז. זה עוד לא בית ספר, אבל זה הצעד הראשון. אמא שלה התקשרה אלינו השבוע לבכות מהתרגשות.

נועה עדיין בתחילת הדרך — וגם אנחנו. אנחנו ממשיכים יחד, צעד אחר צעד.